אלימות במשפחה וההתמודדות המשפטית: זכויות, כלים והגנות בחוק

מהי אלימות במשפחה וכיצד היא מוגדרת מבחינה משפטית?

אלימות במשפחה מוגדרת בישראל כפגיעה שמתרחשת בתוך התא המשפחתי – בין בני זוג, הורים וילדים, אחים, או כל אדם שמקיים קרבה משפחתית או מגורים משותפים עם הקורבן. החוק אינו מצמצם את ההגדרה רק לאלימות פיזית, אלא כולל גם פגיעה נפשית, מילולית, מינית, כלכלית ואף רגשית.

הייחוד באלימות מהסוג הזה הוא ברקע האינטימי, בתלות הרגשית והחברתית שבין הפוגע לנפגע, מה שמקשה פעמים רבות על הקורבן לפעול באופן עצמאי ולפנות לעזרה. מכאן החשיבות הרבה במודעות לכלים המשפטיים הקיימים, ובהבנת זכויות הקורבן.

סוגי אלימות במשפחה: יותר ממה שנראה לעין

אלימות פיזית

מדובר בפגיעות גופניות ישירות – דחיפות, מכות, חניקות, בעיטות, שימוש בחפצים או כל מעשה שפוגע בשלמות הגוף של הקורבן. זוהי הצורה הגלויה ביותר של אלימות, ולעיתים גם הקלה ביותר להוכחה – בעיקר כשהפגיעה מצולמת או מגובה באישורים רפואיים.

אלימות נפשית ומילולית

הפגיעה כאן עמוקה אך חמקמקה: קללות קבועות, השפלות, איומים, מניפולציות, הפחדות, שליטה בתקשורת עם אחרים והפחתת ערך עצמי. סוג זה של אלימות מותיר פצעים נפשיים עמוקים, אך פעמים רבות קשה מאוד להוכיח אותו מבחינה משפטית.

אלימות כלכלית

מניעת גישה לחשבון בנק, הגבלת שימוש בכסף, שליטה מוחלטת על הכנסות, איסור על יציאה לעבודה – כל אלו מהווים אלימות כלכלית. המטרה היא לייצר תלות מוחלטת של הקורבן בפוגע ולמנוע ממנו אפשרות לברוח או להתנתק מהקשר.

אלימות מינית בתוך המשפחה

גם במסגרת נישואין – כל אקט מיני שנעשה ללא הסכמה מלאה וחופשית נחשב כאלימות מינית ואף לעבירה פלילית חמורה. ישנה נטייה להתעלם ממקרים אלו מתוך תחושת בושה, אך הם מהווים עילה מובהקת להתערבות משפטית ואף פלילית.

כלים משפטיים קיימים להגנה על נפגעי אלימות

צו הגנה

צו הגנה הוא אחד הכלים המהירים והאפקטיביים ביותר שמספק החוק למי שנפגע או נמצא בסכנת פגיעה. מדובר בצו שיכול להרחיק את האדם הפוגע מהבית, לאסור עליו ליצור קשר עם הקורבן, ואף להורות לו לעזוב את מקום המגורים המשותף.

ניתן לבקש את הצו דרך בית המשפט לענייני משפחה או בית משפט שלום, גם ללא ייצוג עו"ד, אך עורך דין אלימות במשפחה יכול לסייע בניסוח נכון של הבקשה, הצגת הראיות והגדלת הסיכוי להוצאת צו שיפוטי חזק, שיכלול את כל ההגבלות הנדרשות למניעת פגיעה חוזרת.

הליך פלילי

במקרים בהם העבירה חמורה או חוזרת, ניתן ואף רצוי להגיש תלונה במשטרה. החוק רואה באלימות במשפחה עבירה פלילית חמורה, ולעיתים ייפתח תיק חקירה ויוגש כתב אישום. גם אם הקורבן לא מעוניין בהליך, המדינה רשאית להמשיך את הטיפול בשם האינטרס הציבורי.

תביעה אזרחית – פיצוי נזיקי

נפגעי אלימות במשפחה יכולים להגיש תביעה נזיקית אזרחית נגד הפוגע – גם אם מתקיים הליך פלילי במקביל. תביעה זו מאפשרת לקבל פיצוי כספי על נזקים גופניים, נפשיים, אובדן השתכרות, טיפולים רפואיים ופסיכולוגיים, ולעיתים גם על פגיעה בשם הטוב ובתחושת הביטחון האישי.

אלימות והשפעתה על הליכי גירושין ומשמורת

במקרים בהם מתקיים הליך גירושין על רקע אלימות במשפחה, האלימות מהווה מרכיב משמעותי בכל החלטה שתתקבל: מי יזכה במשמורת על הילדים, כיצד יחולק הרכוש, מה יהיו דמי המזונות והאם יינתנו מגבלות על קשר בין ההורה הפוגע לילדים.

הגבלת הסדרי ראייה

כאשר אחד מההורים נחשד או מואשם באלימות, בית המשפט רשאי להגביל את הסדרי הראייה, להתנות אותם בפיקוח, או במקרים קיצוניים – לשלול אותם לחלוטין. טובת הילד היא השיקול המרכזי, ובית המשפט בוחן את הסיכון הפוטנציאלי שהילד עלול להיחשף אליו.

סיוע של הביטוח הלאומי לנפגעות ונפגעי אלימות

הביטוח הלאומי מכיר במעמדן של נפגעות אלימות בתוך המשפחה ומעניק זכויות מגוונות:

• הבטחת הכנסה גם ללא עמידה בתנאי הסף הרגילים

• סיוע בדיור או במעבר למקלט לנשים מוכות

• זכויות שיקום והכשרה מקצועית

• תשלומים חד פעמיים במצבים חריגים

מימוש זכויות אלה מצריך פנייה מסודרת ולעיתים ליווי מקצועי, מאחר וההליך הבירוקרטי עלול להיות מורכב – במיוחד כאשר מתקיים במקביל הליך פלילי, המחייב לעיתים ייצוג של עו"ד פלילי המכיר את הזיקות בין הדין הפלילי לדין האזרחי במקרים של אלימות בתוך המשפחה.

מתי כדאי לערוך ייפוי כוח מתמשך או צוואה?

במקרים בהם קיים חשש לאובדן שליטה משפטית או כלכלית בשל מערכת יחסים אלימה – יש מקום לשקול עריכת ייפוי כוח מתמשך או צוואה. מדובר במסמכים משפטיים חשובים שמאפשרים לאדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו בעתיד, ולהבטיח שמי שפגע בו לא יקבל שליטה על רכושו או גופו במקרה של הידרדרות תפקודית.

לסיכום

אלימות במשפחה היא לא עניין פרטי – היא עבירה פלילית, עוולה אזרחית ופגיעה עמוקה בזכויות האדם. כל אדם זכאי לחיים בטוחים, מכבדים וחופשיים מאלימות. מערכת המשפט בישראל מציעה מגוון כלים להתגונן, להשתקם ולדרוש צדק – אך התנאי הראשון הוא מודעות, אומץ לפנות לעזרה, והבנה של הזכויות המשפטיות הקיימות.

מי שמתמודד עם אלימות – גם אם בשתיקה – ראוי לדעת שהוא לא לבד, ושהחוק עומד לצידו.